- הקו: למעלה- נוגע בא"ס, למטה בסיומו- לא נוגע בא"ס.[1] (ודרך[2] קו זה נתפשט אור אין סוף למטה).
- בתוך החלל הזה שאמרנו נמצאים כל העולמות כולם.[3]
- זה הקו כעין צינור דק[4] שבו נתפשט ונמשך[5] מימי האור העליון של הא"ס אל העולמות שתוך החלל ההוא[6].[והנה כאשר צמצם עצמו אז דרך צד אחד מן החלל העגול הזה המשיך אור דרך קו אחד ישר דק כעין צנור אחד אור הנמשך מהא"ס אל תוך החלל הזה וממלא אותו. אבל נשאר מקום פנוי בין האור שבתוך חלל זה ובין אור הא"ס המקיף את זה החלל…והנה האור הזה המתפשט בתוך החלל הזה נחלק לב' בחי'(עיגולים ויושר)אוצרות חיים שער העיגולים]
- בעניין למה הקו לא מגיע עד הסוף[7]– משום שאם היה מחובר לאין סוף משנו צדדיו לא היה שייך התחלה וסוף 'ראש וסוף' ולה היה חילוק מדרגות.
- כשקו זה נמשך- לא היה זה תכף אלא לאט לאט, משום שכשנכנס מעט התחיל להתעגל וליצור גלגל ראשון ואח"כ שני לאט לאט עם כניסתו פנימה. וכך נוצרו העיגולים זה לפנים מזה.[ולכל עיגול מאלו יש אור מקיף אליו עגול ג"כ כמותו ונמצא שיש אור פנימי ואור מקיף וכולם בחי' עיגולים.או"ח]
- זה העיגול (הראשון) היה מעט בריחוק מהא"ס שאם ידבק בו יחזור להתכלל בא"ס.
- כל קשר של העיגולים עם הא"ס הוא זה הקו המשפיע בעיגולים אור א"ס.
- והאור א"ס סובב עיגולים אלה.
[1] והטעם ראה ס' 8.
[2] ולא תחשוב שהוא הוא המחייה בעצמו- אלא הוא הצינור המעביר חיות. ואל תטעה לחשוב שהוא כלי,שארי לא שייך בו שם כלי משוש שיוצא מהאין סוף עצמו (לא מהעצמות. ודו"ק). אלא הוא רק אור שעשוי כצנור. (כרם שלמה עמ' מה).
[3]כנ"ל בס' 15. ודע שבכל עולם מאלפי העולמות הללו יש בחינות אבי"ע וזה ממה שכתב בענף א "והוא קודם לכל הנאצלים והנבראים וכו'" בלשון רבים. (כרם שלמה).
[4]ראה ס' 14
[5]שאלה:
היינו נתפשט היינו נמשך. מאי קא משמע לן?
תשובה:
אולי שנתפשט מורה על כוחו העצמי שיש בו לפעול (שזהו לשון פעיל) ונמשך מורה על שמונהג ע"י כח עליון יותר ומוכוון על ידו (שזהו לשון סביל).
[6]שאלה:
הרח"ו פה לא הזכיר כלל עניין הרשימו ותפקידו בתהליך, למה?
תשובה:
הרח"ו דיבר פה בכניסת האורות ולא ביצירת הכלים, וכשכתוב שהקו נכנס והתעגל בחלל זאת אומרת שנכנס כנשמה להאיר בעיגולים, ולא שיצר ממש את העיגולים בבחינת הכלים. וברמח"ל בקל"ח מביא שהעיגולים והיושר נוצרו מהרשימו, והקו רק נכנס כנשמה בגוף. וראה בנספח 4 בבירור העניין עם הרב שריקי ראש מכון הרמח"ל. ומקורות שם.
[7]כנ"ל בס' 5.