[1] שאלה:
אם הבדלי המדרגות בין גלגל לגלגל נקבע רק ע"פ האור שהקו משפיע אז מה גורם להבדלים?
תשובה:
הקו משפיע יותר- במקום שיותר קרוב לאין סוף (ראה ס' 27 ושם כתב שזו סיבה שניה, ומשמע במפורש שיש השפעה מהאין סוף הסובב שכן הוא העניין שצורת העיגול היא המקבלת שפע והארה באופן שווה מכל הצדדים ולכן עדיין קשה וראה ס' 3 סיבה ד'). וככל שיורד, השפעתו מצטמצמת יותר ויותר, וזה מה שגורם ההבדלים.
המשך לשאלה:
פה כתב שכל השפעת האין סוף על הגלגלים הוא 'ע"י הקו בלבד' וכן בשער הקדמות כתב:
"ונמצא כי בחינה המקשרת כל העשר עיגולים יחד, הוא עניין הקו הנז'… וכל שאר סביבות העיגול, הוא בלתי מתקשר ובלתי מתדבק עם העיגול הסמוך לו. ודרך הקו הזה נמשך השפע והאור הצריך לכל עיגול ועיגול".
ברם, כתב בס' 3 סיבה ד':
"הנאצלים שיהיו בצורת עיגול יקבלו שפע בהשוואה מכל צדדיהם (מהאין סוף הסובב)".
וכן בס' 25 כתב:
"ככל שהגלגל קרוב יותר לאין סוף, כך הוא משובח יותר"
משמע, שיש השפעה ביחס לקרבת הגלגל לאור האין סוף הסובב, ולא רק הקו הוא המשפיע.
תשובה:
ז"ל הכרם שלמה עמ' לט- מ (שכותב על קבלת השפע בהשוואה ראה תחילת לשונו לעיל ס' 3 על המילה "בהשוואה"):
"כל עיגול ועיגול כפי מדרגתו והתרחקותו מן האין סוף הסובב יהיה השפע הבא לו משם ע"י העיגול הקודם לו יהיה שווה מכל הצדדים של העיגול ההוא "כדי שלא יבא מצד אחד יותר משאר צדדים" פירוש מצד העליון יבא לו שפע גדול ומצד מטה שפע מעט …והרב ז"ל מדבר הכא על בחינת הארה הבאה לנאצלים מן האור ה"ס הסובב ולא העל האור הבא להם מבחינת הקו של הא"ס … אלא ע"י האור של הקו הנזכר לקמן בסמוך הנמשך להם ממנו הארה ממשית יהיה בהם חילוק מצד מעלה של העיגול לצד מטה שלו ..מדבר הכא.. על ההארה שבאה להם מן הא"ס הסובב .. ולא על ההארה הממשית הבאה להם מן הקו… הוא מדבר על הארת הא"ס הסובב ולא על בחינת הארת הקו הפנימית.. מכל צדדיו צדדיו דווקא [ולא בתוכו, בפנימיותו. ד.ל]… ופשוט… [ד.ל- בעמ' מב ממשיך לבאר עניין זה וז"ל:] כולם מקבלים הארת הא"ס דרך פנימיותם וחיצוניותם, בין העולמות החיצוניים ובין הפנימיים כי דרך חיצוניותם מקבלים מן הארת הסובב ודרך פנימיותם מן הארת הקו שהוא אור הממשי והעיקרי, כי העולמות האלו אין מתקיימין בלתי הב' ההארות האלו, כי לשניהם הם צריכים ולא לאחד מהם דווקא, כי כך שקלה דעתו ית'. ".
נמצא שתירוץ קושייתינו הוא שכשאנו מדברים על השפעת האור הסובב הוא דווקא השפע שמאיר מבחוץ על חיצוניות העולמות והוא בהשוואה, אבל השפע העיקרי, הממשי, שמאיר בתוכיות החלל והעולמות ובפנימיותם- הוא רק ע"י הקו בלבד.
ועוד כתב הלשם (חלק הביאורים אות יג):
"הגם שהמאור הראשון… לא נשאר ממנו אלא רק רשימו בלבד, עכ"ז הנה גם אחר שעלה ונסתלק הנה נמשך הארתו ממנו תמיד, ומאיר בהצמצום אור גדול… והנה באותו האור היה משתמש הצמצום ונעשה על ידו כל בחינות העביית הראוי להם לבחינת הכלים שבהם"
הנה מבואר בדבריו שהאור המאיר מהמקיף הוא בחינת האור שהכלים מתעבים ממנו והוא אור בבחינת כלים וחיצוניות (השווה לדברי הכרם שלמה) ולכן שמדבר הרב בעניין האור שבחינת הארה מדבר רק באור שהקו מאיר וע"י הקו בלבד מושפע האור בבחינה זו. ויש להזכיר שהתהוות הכלים ודאי לא הייתה ממש שם, אלא רק שורשם הוא באור זה, שהרי התהוות הכלים הוא רק למטה מהעקודים ראה בסוף דבריו שם. ועוד שלמדנו שהתעבות הכלים עצמה נעשית בנק' אמצעית שהיא שורש העלם הדין כמו שמסביר המרח"ו במבו"ש ספ"ב שביחס לאור הא"ס הסובב שהוא בחינת חסד, ה'נקודה האמצעית' היא "שורש העלם של הדין" ושורש הדין הוא זה שנותן הויה לכלים ולהתעבות העולמות. וכשמדייקים בדברי בעל הלשם "ונעשה על ידו…" ולא כתב 'ונעשה במקומו' וכדו' משום שהוא האור המאיר לחיצוניות וע"י נעשה התעבות הכלים שמקומם הוא בנק' אמצעית (למטה מהעקודים). וה' יאיר עניינו.
ועוד נלמד שהם בחינת אור מקיף ואור פנימי וז"ל הכרם שלמה (עמ' מב):
"הרח"ו במבו"ש רפ"ב קרא להארת הסובב כמו אור מקיף ולהארת הקו בחינת אור פנימי.."
ואחר כל זה, שלכאורה הבנו את עניינם של שני הערות אלו בבירור מקשה הכרם שלמה מס' קושיות ובתשובותיו מלמד אותנו כלל עצום בלימוד הפנימיות. ואלו הן הקושיות:
- שאלה: בהמשך מבו"ש כתב שהסובב מאיר רק לעולמות החיצונים ולא מגיע עד הפנימיים ולכן צריך את הקו שיאיר לעולמות הפנימיים. וקשה שהרי למדנו שכל העולמות מקבלים הארה לחיצוניותם מהסובב. בין העולמות החיצוניים ובין הפנימיים. ועוד למדנו שתפקיד הקו הוא הארה פנימית ולא חיצונית. אז איך כתב פה שהפנימיים לא מקבלים ושהקו גורם להארה החיצונית בעולמות הפנימיים?
תשובה: אין הכוונה שלא מקבלים כלל הארה, אלא שלא היו מקבלים מספיק כדי קיומם, "והוא לטעם שאור פנימי אין בהם, והואיל ואין בהם אור פנימי לא יהיה חשק לאור המקיף להכנס בתוכם כראוי להם, שהוא ע"פ ההקדמה הנודעת לנו בעניין חשק אור מקיף ואור פנימי שהם חושקים להתדבק יחד… אבל עכשיו הואיל ויש או"פ שהוא הקו יבא להם מן הסובב כפי השיעור הראוי להם כדי הקיום".
- שאלה: בכל דרושי הרב (גם אצלינו בע"ח פה "הארת הנאצלים היא דרך הקו בלבד") משמע שכל ההארות בין הפנימיות ובין החיצוניות כולם הם מהקו בלבד. אז איך במבו"ש שהבאנו פתאום כותב שיש חילוק בין הארת הסובב להארת הקו, ואיך כותב שהסובב משפיע אור?
תשובה: פשוט שמן הקו עצמו נמשך גם או"מ וגם או"פ וגם כן מן הסובב נמשכות שתי הארות הללו. אלה משום מיקומו של האור הסובב שהוא מבחוץ אז גם האורות הפנימיים שנמשכים ממנו נקראים בכלליות אור מקיף (וכנ"ל לגבי הקו). ופשוט.
ואחר החקירה הזו מביא בעל הכרם שלמה משפט שכל בעל שכל המבין מדעתו צריך לדעת בלימוד זה בכלל ולא רק בעניינינו וז"ל:
"ואין עוד קושיה ממקום למקום כי הכל בערכים מדבר."
ויש לדון בדברי בעל הלשם- שבאות יג שהבאנו כותב שאכן מקבלים העולמות הארה מהסובב ולא רק מהקו. אבל באות טז תמהה על הרח"ו בעצמו שכתב כדברים הללו ואמר שהרי מצינו שההארה באה רק דרך הקו (ומתרץ שמה שכתב הרח"ו על הארה מהסובב התכוון להארה שבאה מהסובב דרך הקו). ובעיון בדבריו וכן נראה מאות כו שיש חילוק בין ההארה שמהווה את העולמות (ופה בדברי הרח"ו כתב 'הארת הנאצלים' ונראה לפרש- לצורך האצלתם) שזה רק מהקו ועיין בדבריו בשלושת המקומות (יג, טז, כו) ותמצא לנכון. ובין הארה המאירה בהם ולא מוכרחת לקיומם שזה יכול להיות מהסובב ולא דרך הקו.
וראה שיש חילוק בין התירוצים של הכרם שלמה ושל בעל הלשם ונראה לענ"ד ע"פ עיון במקורות שהחילוק נובע מפירוש עניין הנק' האמצעית, שבעל הכרם שלמה סובר שהציור שגוי וכל החלל נקרא נק' מרכזית ובעל הלשם סובר שהציור לא טעות (למרות שמביא שיטה זו- מצדד שהציור נכון) ועיין היטב.
[2]שאלה:
למה 'חושש' שמא יתכללו באין סוף? הרי כביכול פתר את הבעיה הזו שהרחיק את הגלגל הראשון מעט מהאין סוף הסובב (ראה ס' 10).
תשובה:
דביר לוי - מאמרים 