- דווקא בצורת עיגול[1][2]: א) שצמצם עצמו בהשוואה אחת מכל הצדדים. ב) משום שהוא עצמו בהשוואה גמורה ואין אצלו מדרגות. ג) שהוא שווה בכל מידותיו. ד) מנא בעיגולא דאיהו י'.[3] ה) 'כי היכלות[4] ומה שבהם עיגולים'. ו) הנאצלים שיהיו בצורת עיגול יקבלו שפע[5] בהשוואה[6] מכל צדדיהם[7].[8]
[1] שאלה:
כל הטעמים שמביא הם מצד המשפיע, האם יש טעם מצד המושפעים שכביכול הם גורמים לצורת העיגול?
תשובה:
האור החיים מסביר במתק לשונו (הובא במלואו בנספח 10. עיי"ש בדבריו הנפלאים) שהנבראים כולם משתוקקים לחזור למקורם באלוקות והשתוקקות זו היא בשווה אצל כולם מצד הפנימיות ולכן כל אחד מושך לאלוקות מצידו באופן שווה וזה יוצר את העיגול, (כמו בכדור פורח שהאש בנמשל אש האהבה מנפחת את הכדור בשלימות), ובעצם השתוקקות הנבראים לבוראה היא זו שמקיימת את העולם ומעמידתו.
[2] שאלה:
יש לתמוהה לכאורה למה מסביר על נחיצות הבריאה דווקא בצורות עיגולים, בעוד שעיקר הבריאה כמו שכתב בהמשך היא בבחינת היושר ששם לא שייך ההשוואה משום שחסרה צורת העיגול?
תשובה:
היושר- שהוא עיקר הבריאה, מורה על בחינות הדצח"ם (דומם צומח חי מדבר), שהם כל המציאויות הפרטיים (ראה דעת תבונות לרמח"ל עמ' ריא שאומר שהיושר מורה על הנהגה פרטית).
והעיגולים- שהם טפלים ליושר, כמו שכותב הרב קוק (באורות הקדש ג עמ' כד) "היושר הוא הדבר היותר עיקרי בהוויה העיגולים הינם טפלים לו", מורים על בחינות ארמ"ע (ארבעת היסודות, אש, רוח, מים, עפר), שהם כלליים וכללי כלליים (ראה דעת תבונות שם כותב שהעיגולים מורים על הנהגה כללית).
והפרטים שואבים ויונקים אורם מהכלל.
וז"ל בעל הלשם (עמ' כד סוף אות יב):
"כי ע"י שקבלת היסודות הם בהשוואה אחת, הנה ממילא נמשך מזה התועלת והמעלה הזה להיושר ג"כ שהם בחינת הדצח"מ שהרי כל שפעם ויניקתם הרי הוא לעולם מהיסודין תמיד"
[3] שאלה:
מה פירוש המילים והעניין המבואר בזוה"ק כשאומר: "מנא בעיגולא דאיהו י'"?
תשובה:
ז"ל הכרם שלמה עמ' לט:
"שם מדבר על כלי החכמה שהוא אור מעיין דנפיק מן האור של המקור דאיהו כתר, ונמצא הואיל ולא נמצא שם בזוהר כי אם עיגול ולא כלי מרובע מפני שהוא פשוט אצלו שהעגול הוא שווה יותר מן המרובע, ואפשר שפשוט אצל הרב ז"ל שזה המאמר הוא מדבר על בחינת השיווי, לזה הביא ראיה ממנו דאל"כ אין כל כך ראיה משם לכאן, ואם לא מסתפינא הייתי אומר שאפשר שהיא איזה הגהה והניחו אותה בכאן [הדגשה של מו"ר חמי] מפני שבשער הקדמות ליתא שם, ולא במבו"ש ולא באדם ישר ולא בארבע מאות שקל כסף".
[4] שאלה:
למה נקט 'היכלות' לשון רבים? שהרי נראה שרק ההיכל הראשון שהוא יסוד העולם הוא בעיגולים ואח"כ הקל ביושר וקוים.
תשובה:
אכן נקט לשון היכלות ברבים להורות שיסוד והיכל של כל עולם בפני עצמו הוא בעיגולים בלבד (לשם, ביאורים, עמ' מ, אות יא). על דרך הגלגלים דמערכת השמיים כמו המבואר ברמב"ם יסודי תורה פ"ג (שם אות לד).
[5] ראה שאלה על ס' 13.
[6] שאלה:
אדרבא, והלא אנו רוצים שהשפע שיבא לנאצלים לא יהיה שווה והוא כדי שיהיה גדול וקטן ועילה ועלול ומשפיע ומושפע ואם יקבלו שפעם בשווה מן המאציל היכן יתקיימו אלו המידות? (לשון בעל הכ"ש עמ' לט)
תשובה:
"אלא מ"ש שיקבלו שפעם בשווה ר"ל על כל עיגול ועיגול ואין רצונו לומר שכל העיגולים כולם יקבלו שפעם בשווה אלא כל עיגול ועיגול כפי מדרגתו והתרחקותו מן הא"ס הסובב…" (תשובת הכ"ש שם)
[7] שאלה:
הרי הוכיח לנו למה היה מוכרח שהצמצום יהיה בעיגול דווקא- משום שהוא בעצמו שווה, אז למה להוסיף סיבה שהיא תלויה ברצון? שהרי ההכרח חזק יותר מהכל.
תשובה:
מפה אנו למדים שאין לומר שמשהו מוכרח אצלו ית' והחק שבאין סוף הכל בהשוואה גמורה הוא חוק שמיושב על שכלינו אבל יש להבין שהוא ברצונו יצר חק זה וחקק אותו בכלי ההגיון. ולכן הביא סיבה שהיא לא הכרחית אלא להורות 'שכל סדרי גילוייו כולם הם בכוונה ורצון' 'ובאמת רחוק ומושלל הוא כ"ז מלומר בו איזה עניין ממילא והכרח חס ושלום'. (לשונות הלשם עמ' כג אות יב). וז"ל ספר דעת אלקים (עמ' יג, ס"ה):
"המקום הזה, רצה המאציל ב"ה שיהיה עגול בצורת כדור, ולכן גזר שיצטמצם האור מכל סביבות הנק' האמצעית אל הצדדים בשווה". [ולא הזכיר כלל את שאר הטעמים שמוזכרים בע"ח].
[8] שאלה:
ובאמת מה שאנו כתבנו פה באריכות במקור כתב הרב באריכות יותר ויש להבין למה האריך? הרי יכול היה לכתוב כל זה בקיצור.
תשובה:
שאלה זו נשאלה ע"י בעל הלשם ('הביאורים' עמ' כא אות יוד) וענה כך (סיכום דבריו לפי הבנתי הדלה, וציטוטים מדויקים באו בפונט רש"י):
לרב היה צורך להאריך בדבריו לכמה סיבות-
1) הסיבה הראשונה- שלא נטעה ונאמר- 'מפני שלמדנו שבא"ס נמצאות העשר ספירות כמוסות ומוחבאות (ראה דברי הספר 'ויקהל משה' על ס' 1 בענף ב), מוכרח שנמצאות גם בבחינת קו אחד ושלושה קוים ולא רקק בעיגולים, ואם כן יש חילוק מדרגות גם בצמצום עצמו ולא היה בהשוואה גמורה ממש משום שחוץ מעיגולים יש בחינות נוספות שלא מורות על השוואה גמורה כמו העיגולים'..
אלא בא הרב להוציא מליבנו זאת האפשרות, שיהיה חילוק מדרגות. ולקבוע שבעשר ספירות הכמוסות אין שום בחינה חוץ מעיגולים בלבד שמורים על ההשוואה הגמורה, ולא קוים למיניהם.
2) הסיבה השניה- ללמדנו שכל הגבול של העולם הזה והצמצום תלוי ועומד בזכות הא"ס שהגביל את עצמו בהשוואה גמורה סביב החלל ונתן לו מקום פנוי שיעמוד בפני עצמו-
"והרי ממילא הוא שאין למציאות דהגבול ומדה יסוד החלטי כלל כי הוא תלוי לעולם על אור א"ס… רק ברצונו לבד וברצותו חוגג וברצותו מוגג, והוה היסוד העיקרי של כל המציאות כולו רק אור א"ס לבד אשר ממנו הוא אור הניסי, ומזה הוא כל הניסים הנאמר בתורה ובנביאים, וכ"ז הוא משום שעיקר יסוד דהמציאות כולו הוא תלוי לעולם רק על אור א"ס, ובזה סרה ומסולק כל תענות החוקרים בעניין הניסים, והוא כי דעתם ושיטתם הוא שהגבול ומדה הוא ביסוד החלטי שלא ישונה והוא היפך האמת כנז'…" (לשם שם)
[ונזכיר בקצרה שלמדנו ע"פ תורת הרמח"ל שהעיגולים הם הטבע המוגבל. והקו שהוא הארת הא"ס בטבע, מורה על הנהגת היחוד ביחס לרשימו, והנהגתה יחוד מתגלה בניסים. וע"פ הנאמר פה הדברים מובנים יותר].
ובעניין העיגולים שהם טבע הבריאה והיחס עפ"ז לנס כתב בספר יד המלך (על הרמב"ם יסו"ת פ"ג):
"וכן מצינו בגמרא ירושלמי שהחליט דאין שום בריה נבראת בתמונת מרובע מששת ימי בראשית… וכן הוא כוונת מאמרם ז"ל [פסחים סד, ב] דאין סומכין על הנס. כי אם אמנם דאותו חלק אשר יצטרך אל הנס הוא נשלם בחלקו ע"י הנס הנעשה לו, בכל זאת שינוי הטבע בחלק ההוא גורמת חסרון בחק שלימות הכללי, כי הבריאה בכללה בכח עיגול שלמות' הוא כל כך בתכלית הטוב אשר לא יצויר בכללה טובה יתירה מכמות שהוא, וממילא לא תסבול שום שינוי, כי כל שינוי מגרעת חוקה." ראה שם באורך.
3) הסיבה השלישית- כעין הסיבה הראשונה, בתוספת הוראת התכלית; שלעתיד לבא יתבטלו כל המדרגות (בחינת 'עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים'. תענית לא.) והכל יחזור לשרשו האחד ששם רק בחינת עיגולים כביכול.
"ע"י שהם זה לפנים מזה הנה הם נכללים כולם באחד, והם כולם רק אחד. כי נכללים כולם יחד זה בזה. ודי בזה והבין". (לשם שם)
דביר לוי - מאמרים 