ברכות ו- איזוהי דרך ישרה בניחום אבלים?

איזו היא דרך ישרה בניחום אבלים?

הגמרא מביאה שעיקר השכר שמקבלים על ניחום אבלים בא על השתיקה "אגרא דבי טמיא- שתיקותא" באמת מובן הדבר, שאין מילים לאדם שיוכל להכיל כאב כזה ולהביע כאבו וכל מילה יכולה רק לצמצם את גודל האובדן וזה לא רחוק ממה שאמרו (ז.,ז:) "אין מרצים לו לאדם בשעת כעסו" וכעין מה דמרגלא בפומי דעמא "אין מילים בפי" שלפעמים המילים רק מפריעות[1]. ובאמת אנו מוצאים שהניחום הגדול ביותר הוא 'המקום ינחם אתכם' או מן השמיים תנוחמו' והם מרמזים שאנו אין בכוחנו לנחם אלא רק בכוחו של הקב"ה.

אמנם יש לשאול על הפוסקים למה לא הזכירו גמרא זו בהלכות ניחום אבלים ולא זו בלבד אלא יש שעודדו את הדיבור "בני הזהר לנחם אבלים ולדבר על לבם.." (אורחות חיים). ואפשר לתרץ ע"פ דברי הרב יצחק שילת (באורין דאשא עמ' 14 שכתב בעת שירותו בצה"ל בתקופת מלחמת יוה"כ) שהעיר שע"פ רש"י כל ההדרכות בגמרא הם "יציאה ידי חובה" ז"א שאדם שלא יודע לנחם- שישתוק ועל זה יהיה שכרו. אבל סיכם שם שאפשר לפרש את ההדרכות הנ"ל גם למעליותא והשתיקה פה היא המעלה הגדולה בניחום (ושם קשר את זה עם ההלכה שצריך לשתוק עד שהאבל יפתח בדברים).


[1] וראה בסימן הבא את הפן הרעיוני שבדבר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s