ברכות ד- להעיר את השחר

הגמרא מספרת על דוד המלך שהיה קם בלילה לספר בשירות ותשבחות לה' ית' ומביאה את הפסוק "עורה כבודי עורה הנבל וכינור העירה השחר" ואומר הירושלמי (ברכות א א) "אנא הוינא מעורר שחרה שחרה לא הוה מעורר לי" [אני מעורר את השחר ולא השחר מעורר אותי]. והביאו הטור והשו"ע (או"ח א א) כתב: "…שיהא הוא מעורר השחר".

ויש לשאול מה כוונת המאמר שאדם יעורר את השחר? שהרי מובן שאכן השחר הוא מעורר את הישנים בהזריח אורו, אבל איך אדם יעורר את השחר שהרי גלגל החמה הולך כטבעו וגם אם יתעורר האדם מוקדם הוא לא ישפיע על השחר אלא השחר יבא בזמנו ממילא. באמת כוונת המאמר מוסברת בדברי הרב חרל"פ (מי מרום תהילים עה"פ) שאנו מכירים את העניין שפעולות של האדם למטה גורמות לשפע אלוקי לרדת ולהנהגת ה' לפעול בעולם בעבור פעולתו (כלשון הזוה"ק "בהתרעותא דלתתא התרעותא דלעילא" בהתעוררות מלמטה יש התעוררות מלמעלה) והמדרגה היותר גדולה היא שאדם משפיע על הגלגל הקבוע והוא הופך אותו מטבע לתגובה אלוקית, ז"א שכשאדם 'מעיר השחר' הוא כאילו משפיע על גלגל הטבע והופך אותו לחלק מהשפעת השפע העליון וזה "הופך את הטבע לנס".  והט"ז (פה) מוסיף שמצינו שכשאדם מקדש את עצמו מלמטה מקדשין אותו מלמעלה כי צריך סיוע להתקדשות, אבל אדם כמו דוד שמעורר השחר מורה על זה שהוא לא זקוק לסיוע והוא קם מעצמו לפני שהשחר מעורר אותו ז"א לפני שמסייעים לו מלמעלה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s