ברכות ג- פירוש "אין הבור מתמלא מחוליתו"

כשבאו חכמים לפני דוד המלך ואמרו לו: "אדוננו המלך עמך ישראל צריכין פרנסה, אמר להם לכו והתפרנסו זה מזה, אמרו לו אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחוליתו"

בביאור העניין דעות חלוקות. הערוך הביא שני פירושים: 1. חוליה= העפר שצבור מסביב לפתח הבור. ואז אפשר להבין שטענת חכמים היא 'אין עמ"י יכול להחזיק מעמד רק מהמעט שנשאר'. 2. חוליה= העפר שהוצא בחפירת הבור, כאשר תחזיר אותו הוא לא ימלא את הבור עד הסוף. וקצת קשה על פירוש זה, כי מציאותית נראה שהוא לא מדויק. משום שבעוד שלא חפרו את הבור העפר שבו דחוס וכאשר חפרו את הבור העפר לא דחוס ויוכל למלא את הבור ולהשאר מעט אפילו. וצ"ע. רש"י פירש: "העוקר חוליה מבור כרוי וחוזר ומשליכו לתוכו אין מתמלא בכך. אף כאן אם אין אתה מכין לעניים שבנו מזונות ממקום אחר אין אנו יכולים לפרנסם משל עצמנו". דבריו לא מובנים כל כך, שמה פירוש 'מבור  כרוי'? שכרוי כבר? מה שייך לעקור ממנו חוליה? ונראה גם שהמשל לא דומה לנמשל שעל הבור מדבר כאילו אין עוד בורות והוא צריך להתמלא מעצמו אבל בנמשל הוא כותב שיש שתי צדדים 'העניים שבנו' 'ועצמנו'.

ואולי אפשר להסביר דבריו שכל העם נמשל לבור אחד ולכן כלל את העניים עם כולם 'העניים שבנו'. וכתב 'מבור כרוי', שהעם בכללי במצב של עוני, למרות שיש בו כמה עשירים בודדים. וכך אפשר שה'חוליה' היא כספם של עשירי העם שעוד אפשר לכרות אבל אם תקח לעשירים ותתן לעניים המצב הכללי של העם יהיה שווה למצב הקודם שנקרא בור. והתוס' פרשו דבריו כך: "אם יחפור ויחזיר בו עפרו לא יהא מלא" וזה דומה לפירושו השני של הערוך. אבל מקשה תוס' "לא היה אומר להם אלא ליטול מן העשירים וליתן לעניים" ונראה שפה תוס' התכוונו להקשות גם מהנמשל על המשל ואולי זו היא כוונתם באמרם "אין הנדון דומה לראיה". אבל לפי מה שכתבנו דברי רש"י לא קשים שאכן התכוון לקחת מהעשירים ולתת לעניים. וגם תירוצו של ר"י יכול להתאים לרש"י שכותב ר"י: "שאם תחפור מצד זה ותניח מצד אחר לא תמלא, שמה שנותן כאן חסר כאן. כמו כן מה שנוטל מן העשירים יתחסר מן העשירים". נראה שר"י התכוון לכמה בורות שאם אני לוקח חול מהארץ כדי למלא את הבור אני יוצר בור חדש ולא הועלתי כלום. ואפשר גם להלביש את דבריו על פירוש רש"י לפי הבנתנו: "שאם תחפור מצד זה [של הבור] ותניח מצד אחר [של אותו בור] לא תמלא…" וה' יאיר עינינו. ואפשר להוסיף על סוף דבריו של ר"י: "מה שנוטל מן העשירים יתחסר מן העשירים" שאפילו אם העשירים יכולים לפרנס את כולם וע"י שיפרנסו את כולם יגיעו לרמה כלכלית ממוצעת כמו כולם זה עדיין הופך אותם לעניים כמו שמובא בכתובות (סז:) ופסק הרמב"ם (מתנות עניים ז ג): "לפי מה שחסר העני אתה מצווה ליתן לו… אפילו היה דרכו של זה העני לרכוב על הסוס ועבד רץ לפניו והעני וירד מנכסיו קונין לו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו שנאמר די מחסורו אשר יחסר לו, ומצווה אתה להשלים חסרונו…" שהגדרת עני ועשיר היא הגדרה פסיכולוגית ולא כמות הכסף קובעת וכמו שאמרו חז"ל (אבות ד א): "איזהו עשיר? השמח בחלקו". ואם כך עני הוא כל אחד שלא שמח בחלקו, אפילו יש לו ממון רב.