ברכות ג- נמלכין בסנהדרין

הגמרא מתארת את תהליך ה'קדם יציאה' למלחמה בעמ"י בזמן מלכות דוד וז"ל: "מיד יועצים באחיתופל ונמלכין בסנהדרין ושואלים באורים ותומים". אחיתופל הוא מומחה לענייני מלחמה ותכסיסיה ולכן דבר ראשון ניגשים לרובד הפשוט של המלחמה ומתכננים אותה כמו שצריך. לאחר מכן שואלים את נציגי ה' הסנהדרין ואח"כ את האורים ותומים.

וקצת קשה לי, למה נמלכין בסנהדרין? הלא מספיק לשאול באורים ותומים כדי לדעת את רצון ה'. ורש"י פרש: "ונמלכין בסנהדרין- נוטלין מהם רשות כדי שיתפללו עליהם". וגם דבריו צריכים לימוד שהרי מה הקשר בין נטילת רשות לבין תפילה? היה צריך לומר "נוטלין מהם רשות ושיתפללו עליהם" שזה עניין אחר לכאורה. ואולי יש לומר בדרך האפשר שההכנה למלחה צריכה לבא בשלושה מישורים; 1. הכנה טבעית ארצית [עצת אחיתופל]. 2. הכנה רוחנית מלמטה למעלה [תפילת נציגי העם]. 3. הכנה רוחנית מלמעלה למטה [דבר ה' המתגלה באורים ותומים ואומר אם יצליחו או לא].

נטילת הרשות מהסנהדרין היא בקשת התפילה ולכן ברש"י הם לא שני עניינים. ועוד קסד"א שמספיק השאלה באורים ותומים ואם יאמר להם שיצליחו- מה עניין בהכנה גשמית או תפילה?! קמ"ל שזקוקים לכל ההכנות בסוד ההשתדלות והביטחון, כמו שמובא בספרים שה' ית' לא מבטיח הצלחה אלא למי שלא יגרע מהשתדלותו. ז"א אם ה' צופה שכשיבטיח לאדם הצלחה האדם לא ישתדל משום שיש לו הבטחה אזי לא מתגלה אליו ה' (ראה שפת אמת על השתדלותו של יעקב לפני הפגישה עם עשיו וכן בעניין מרדכי הצדיק בפורים). ולכן הסדר מחויב שההשתדלות המלאה תהיה לפני ההבטחה שלא יגרע ממעשה ההשתדלות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s