ברכות ג- חילופי משמרות- מתי?

חילופי המשמרות- מתי?

הגמרא מביאה שתי אפשרויות לקביעת זמני החלפת המשמרות: 1. סוף ראשונה, אמצע אמצעית, תחילת אחרונה (ואז צריך את שלושת הסימנים). 2. סוף ראשונה, סוף אמצעית, סוף אחרונה (ואז מצריכה תירוץ על האחרונה). הגמרא לא מכריעה, והשו"ע הכריע כאפשרות השניה ויש לשאול על מקורו. ראה בערוך השלחן (א, כ) שכותב, שהמימרא הראשונה מתאימה יותר ללשון הזוה"ק משום שגם חצות המובא כזמן המתאים ביותר לתחנונים מתאים לאמצעית דאמצעית, ומה שכתב השו"ע על סוף המשמרות הוא לעניין תפילה על כל מילי ולא על חרבן. לפי המקורות נראה, שלמקובלים אין לומר תיקון חצות לפני חצות משום שזהו זמן שליטת הדינים, ואין להזכיר עניין י"ג מידות רחמים ולהתגרות בהם, וז"ל רבינו האר"י בספר שער הכוונות (דרוש א' של ערבית, דף נ"ב ע"ד) "ודע שבחצות הלילה הראשון אין לומר כלל שום סליחות ולא להזכיר י"ג מדות..". אולם לעניין בקשות ותחנונים שלא בעניין רחמים אולי יהיה אפשר. וזו חלוקת הגמרא- לשנא ראשונה מכוונת על תיקון חצות והזכרת רחמים שיש בתיקון. ואולי לגבי זה הזהיר האריז"ל מאוד שלא לקרא אותו לפני חצות (שיש בתיקון חצות עוד עניין רחמים גדולים חוץ מעניין החורבן והוא זיווג יעקב ולאה שאולי עליו היא ההקפדה, שהוא עניין רחמים ממש).  והלשנא השניה של הגמרא (שנפסקה בשו"ע)- מדברת על תפילות ובכיות שאין בהם הזכרת י"ג מידות ועניין תחנונים. הבן איש חי כתב בהלכות תיקון חצות שנשים לא יגידו אותו, זאת משום שהוא דיבר על סדר שתיקן האר"י, שיש בו עניין זיווג שלא שייך בנשים ע"פ הסוד. אבל תפילה על בניין בית המקדש וצער על גלות השכינה והחורבן, ודאי שיש להן שייכות לזה (וראה 'הליכות עולם' על הבן איש חי, ו'הלכה ברורה' של הרב דוד יוסף על השו"ע כאן).