איסור תשמיש באור
הגמרא נותנת סימנים לחילופי משמרות הלילה ואלו הם: 1. משמרה ראשונה- חמור נוער. 2. שניה- כלבים צועקים. 3. שלישית- תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה.
מסקנת השו"ע (או"ח, א,ב) היא שהסימנים קורים בסוף כל משמרה (למרות שהגמרא לא פסקה בדבר). נשאלת השאלה, למה צריך סימן לסיום המשמרה השלישית (שהרי בסוף המשמרה השלישית כבר יש אור)? אלא זה למקרה של בית אפל, שהנמצא בתוכו לא יודע על האור שבחוץ.
יש מפרשים (אגרת הקדש המיוחסת לרמב"ן, מנורת המאור פ"י) ש"מספרת עם בעלה" פירושו תשמיש המיטה[1]. לפי פירושם ברור למה צריך את הסימן, משום שאין לשמש באור. ואם משמש ביום צריך להחשיך את הבית, ודבר זה מדוייק עם פירוש הגמרא "למאן דגני בבית אפל.." כמו שמוזכר בנידה (יז.) "אמר רב הונא: ישראל קדושים הם ואין משמשין מטותיהן ביום אמר רבא: ואם היה בית אפל – מותר… ". [צ"ע למה רק למשמרה שלישית נתנו שני סימנים ולכל שאר המשמרות רק אחד?].
[1] ראה כתובות יג. וז"ל: "ראוה מדברת עם אחד… זעירי אמר נסתרה, רב אסי אמר נבעלה".
דביר לוי - מאמרים 