ברכות ב- למה הטהרה באה בלילה?

למה הטהרה באה בלילה?

הגמרא מסבירה שחלק מתהליך הטהרה מחייב שהלילה יגיע, ומביאה סימוכין כמו "ובא השמש וטהר" "וטמא עד הערב". 

וצריך לעיין בדבר, שהרי ידוע לנו שהחושך הוא מקור הדינים הפירוד והטומאה[1].  ומנגד- הטהרה, האחדות והחסדים, הם באים מהאור, מהשמש, מהצהריים שנקראים "טיהרא" בארמית. הטהרה באה מהאור. אם כן, למה מדגישה הגמרא שהטהרה מגיעה דווקא בחושך?

לקושיה זו מצאנו שתי תשובות עמוקות ונפלאות עומק לפנים מעומק. האחת באה בדבריו של מרן הרב קוק זצ"ל (עולת ראיה- קרבנות) על ההלכה שהפסח נאכל רק בלילה. אומר הרב שהפסח הוא הקרבן המאחד, קרבן שנאכל בחבורה, מחבר את הפרט לכלל, קרבן אחדותי וטהור ממש. הוא נאכל דווקא בלילה כי האחדות היא לא חידוש ביום. כל החידוש הוא שהעבודה שלנו היא לאחד ולא פשוט לחיות באחדות ביום ולהשאיר את החושך והפירוד בלילה לס"א ר"ל. הטהרה האמיתית נמדדת דווקא בחושך. לא משנה כמה טבילות טבלת, השאלה היא האם הטבילה מחזיקה אצלך כשאתה בחושך, בקשיים, בהתמודדויות, באהבת ישראל גם כשהם רחוקים וגם כשאתה לא מסתדר עם כולם. פה האחדות נמדדת. לא כמה אתה אוהב את אבא שלך. זה ברור כשמש. אלא כמה אתה אוהב את האדם הרחוק ממך בחשיבה ובהתנהגות. זו היא עבודתנו.

התשובה השניה יסודה בלשון התורה "ובא השמש" וכן בלשון הגמרא שקוראת ללילה "אורתא" (לקמן ג:). בנוסף, המשנה בפסחים (ריש המסכת) אומרת שבודקים את החמץ "אור לי"ד", ומפרשת הגמרא "אור אורתא הוא" (אורתא= לילה. ראה למשל רש"י ברכות ג: ד"ה 'מאורתא'). הרי זה דבר מפליא שכל הלשונות מבלבלים אותנו ונותנים לנו לחשוב שיש איזה אור בלילה. לשון התורה "ובא השמש" מוסברת בפשטנים, למרות הבלבול שעובר כל אחד מאיתנו, לפני השלב שברור לנו ש'בא'[2] כוונתו 'הלך'. על יסוד דברים אלו אפשר להסביר דבר המבואר בספרים הפינמיים שהחושך הוא תוצאה של אור עליון שלא נתפס בכלים[3]. הטהרה באה להזכיר לנו שהחושך הוא האור היותר גדול. עבודתנו היא להכיל את האור הזה בכלים ולגלות אותו במציאות, וזה סוד העין הטובה.


[1] מו"ר הרב טוביה ליפשיץ העיר לי שאולי יש לעמוד פה על עניין החושך, האם הוא עצמי או רק העדר אור. ועל דרך זה כתב הרב ראובן ששון שהוא ההבדל בין מכת ארבה לחושך. בפסוקים המתארים את שתי המכות מוזכר עניין החושך, אך בארבה החושך נגרם מהסתרתו את אור השמש (ז"א העדר אור), ובמכת חושך החושך היה ממשי וסמיך והיה אפשר להרגישו. וראה שם בעמדו על ההבדלים בין התפיסות ואיך שהן משלימות אחת את השניה.

[2] על לשון הזכר שנאמר פה על השמש העיר לי ר' עמנואל דגן, שהשמש משולה לאור הזכרי שמשפיע ללבנה שהיא הנקבה המקבלת. חיבור הדברים לדברינו הוא נפלא, שאור החמה מחשיך את עיני הצופים בה ישירות בלי מסך מבדיל.

[3] על דרך הדרוש שמעתי ממו"ר הרב זאגא שהמבול היה אור של חסד (מים) שהיה בלי גבול ולכן הפך לקללה. המילה 'קללה' בארמית היא הגדלה של המילה 'אור'- 'ארר', שכפל האות האחרונה מורה על הגדלה. וכן התיבה נחה על הרי אררט. הרב הסביר מהו סוד התיבה וראה שיעורו בפרשת נח התשע"ח.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s