מה ה' יודע? (לראש השנה)

אין דבר נעלם ממך ואין נסתר מנגד עיניך

הפירוש המקובל לפסוק "אין דבר נעלם ממך ואין נסתר מנגד עיניך" הוא שהקב"ה יודע הכל, כולל את העתיד. פסקה זו של הרב קוק פותחת פתח להבנה יותר עמוקה, ננסה לעמוד על העניין:

כותב הרב קוק (אגרות הראי"ה עמ' קסז):

"אין דבר נעלם ממך ואין נסתר מנגד עיניך" אתה יודע כל העתידות וע"פ כל האופנים העתידים החקוקים בידיעה העליונה תבא הקבלה על להבא להתגבר על יצרו ולהמגע מן החטא וזהו ענין יעיד עליו יודע תעלומות האמור בהר"מ וכללו כאן ברמיזה ג' תוכני התשובה לצאת ידי הירושלמי גם בוידוי הנאמר בדיבור

בקריאה שטחית נראה שגם הרב קוק מפרש את הפסוק במובן שהקב"ה יודע מה אני אעשה. אך כמובן שקביעה זו מעלה את שאלת הידיעה והבחירה המוזכרת ברמב"ם (פ"ז הלכות תשובה). את התשובה של הרמב"ם מפרש השל"ה הקדוש (גם אם הרמב"ם לא התכוון לכך, תשובה זו מתיישבת על השכל יותר מכל תשובה אחרת שקראתי).

השל"ה (בית הבחירה) אומר שהקב"ה לא יודע את מה שאני אעשה, אלא שהוא יודע את כל האופציות הפתוחות בפניי ומה כל אחת מהן יכולה להוביל. או כלשון הראי"ה פה: "אתה יודע אתה כל העתידות.. כל האופנים העתידים החקוקים בידיעה העליונה" זאת אומרת שיש כמה עתידות החקוקים בידיעת ה', ואנחנו בוחרים בעתיד אחד. יש כמה אופנים, אפשרויות עתידיות, ואנו אלו שמחליטים איזה עתיד באמת יצא לפעל.

עכשיו כמובן נשארנו עם החסרון שהקב"ה לא יודע את מה שאני אבחר, אז הוא לא יודע הכל. אלא שצריך להבין שידיעת כל האופנים היא לא ידיעת העתיד אלא ידיעת ההווה בשלימות, אדם שיודע את התרחיש בהווה על כל פרטיו  הוא יכול לדעת לאן הוא יוביל, רק שאין אדם שיודע את כל הפרטים בהווה בשלימות ולכן אין הוא יכול לצפות ברמה מדוייקת אך דברים כלליים יותר קל לנבא וכלל שהדבר יותר כללי הוא יותר פשוט. למשל אני איני נביא אך אני יכול לומר שבעוד חמישים שנה בשעה עשר בבוקר רוב יושבי כדור הארץ יהיו ערים. זו לא נבואה אלא הבנה הגיונית של המציאות בהווה המשליכה על העתיד יחסית באופן ברור. בעניין האדם הפרטי זה יותר קשה אם כי גם אפשרי במידת מה, למשל פסיכולוג יכול לנבא אם הילד יהיה אלים כשיגדל או שיהיה הורה מזניח וכו' אך זה יותר עדין כי יש יותר סיכוי לשינויי, אך ברוב המקרים הפסיכולוג כנראה יצדק (אם הוא מומחה לעניין).

נעבור לקב"ה. נתחיל בכך שניתן לומר שהעתיד איננו מידע קיים, אלא מידע בהתהוות (הווה מתמשך), ולכן אין שום חסרון בלא לדעת דבר שאינו מידע. למשל אם נציג דף עם אותיות ממש קטנות וצפופות שעין אנושית לא יכולה לקרא את הכתוב בכל זאת אין בעיה להאמין שהקב"ה כן יודע מה כתוב עליו. אך אם נציג דף ריק אין שום סיבה להאמין שהקב"ה יודע מה כתוב עליו מסיבה הפשוטה שלא כתוב עליו כלום, אז האם זה חסרון שהקב"ה לא יודע מה כתוב על הדף הריק? לא! כי אין מידע כזה. ולא לדעת דבר שאינו מידע זה לא בעיה גם אצל הבורא. ולכן אם אנו אומרים שהעתיד הוא לא מידע קיים אלא סתם מושג שאנו המצאנו לתאר מה אני מתכנן למחר בבוקר אך זה לא קרה ולא קיים מידע מה יהיה מחר בבוקר אלא יש רק מידע שאומר מה אני חושב עכשיו שיהיה מחר בבוקר.

ולכן הקב"ה יודע את כל הדרכים שבהם המציאות העכשיווית יכולה לצעוד, הדרכים הללו הם מידע קיים אך מה אנו נעשה בעתיד זה כבר אינו מידע. כשנעשה אותו הוא יהפוך למידע.

(הנבואה, ע"פ מה שכתבנו תתקיים רק בנבואות כלליות כי יותר קל לנבא מה יהיה בכלל אך נבואה פרטית אינה חייבת להתגשם כי יש בחירה לפרט, גם נבואה כללית בנויה מבחירה של הרבה פרטים ולכן לפעמים גם נבואות כלליות חוזרות ולא מתקיימות אך זה פחות מסתבר שיקרא ואכמ"ל).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s